הוא היה איטי להחריד, ובעל צלילים שיכולים להרדים אותנו תוך כדי עבודה.

אם המצב זה היה גם היום, לא הייתי מתפלא שמרוב אי סבלנות כיום, רוב המחשבים היו צריכים אישפוז עקב המכות שהם קיבלו..

אז ככה, למה אני כותב עוד פוסט משעמם?\
כי מישהו נחמד שאל שאלות נוסטלגיה, ואני מצידי החלטתי לענות עליהם.
(יש לציין שאיני מגיב בפורום זה כמעט ובכלל, כך שזה היה נדיר לתפוס אותי כך. היה לי זמן והשתעממתי אז כתבתי)
במקרה ששמתם לב, הפוסט מבוסס שוב על תגובה.

אז אני בתמורה ארחיב זאת אצלי בבלוג, התגובה היא יותר טכנית ופה אספר על המעשי יותר.

אז.. מה היה לנו פעם?
במשפחה שלנו כלום..
לא היה לנו אינטרנט ובקושי דיברו על “הדבר הזה” שנקרא “אינטרנט”.
אך מה שכן זכור לי (ומאוד טוב נשמר אצלי בראש), שנסענו פעם לתערוכת ‘אדם ומעונו’(שנת 1996 לדעתי) (לא קיים כבר לדעתי, וודאי שינו את שמו),
זכור לי שהוריי עשו מנוי לעיתון המולטימדיה “צ’ופי’ (מן חייה דיגיטלית), ובעצם זה היה עיתון מבוסס תקליטורים שנשלחים כמידי חודש (כמובן שיש לי אותם עד היום, הרי מה). אז באותה העסקה הציעו לנו דיל אינטרנט של ‘אינטרנט זהב’ (ממתי הטאמבלים האלה קמו לתחייה?) וההורים הלכו על זה.
מה נשאר מזה? מנוי עד שנות ה- 2000 שלא היה בשימוש..
למה לא היה בשימוש? לא היה כסף למחשב! כולם אז היו כמעט עניים, היום שכל העולם חי על הכסף, זה כבר סיפור אחר לגמריי…
ד”א, החתימה על המנוי הנ”ל נעשתה רגע לפני יציאה מהמתחם, הכל יעשו שתחתום מנוי.

מה עוד?
אני זוכר שעשו לי באותו הערב גם מנוי ל’מעריב לנוער’, יצאנו משם עם שלל שקיות כבדות של מתנות ועיתונים (רק שנשלם..),
אז כן, סחבנו את הכול עד למכונית ונסענו לשלום, אני ואימי ישנו כהרגלנו מתל-אביב לקרית ביאליק, כבר באותו הערב חזרנו, למרות שרציתי להישאר קצת לאיזה מלון, אך גנבו אותנו מכספנו..

עוד על מתחם גני התערוכה?
פעם היו שם הופעות ותערוכות נפלאות (שלחלקן נסענו כל עוד לא היה תשלום או הרשמה), הכול היה על דשא רך ונעים.
כיום, תראו שם רק שני בניינים עומדים וכמעט ולא נשאר מתחם..
אני זוכר עוד את שער הכניסה הגדול עם המחסומים האלו, לזכרוני הם כבר לא קיימים- וחבל!

ביקור אחרון במקום היה בשנת 2004, שהיה פסטיגל 2004 ‘אם תרצו אין זו אגדה’,
רק חבל שאבי ויתר על שעה ונכנסנו רק לחלק השני.. פיספסתי את קטעי המעבר עם.. דניאל לוי המקסימה (אכתוב פוסט על ילדי הפלא האלה), מזל שקנו לי D.V.D של הפסטיגל, שאמנם עלה קצת ביוקר, אך הדיסק נושא איתו זכרונות מהמקום ודברים נוספים.
(זה היה גם הפסטיגל האחרון שהייתי בו..)

אך.. נוסטלגיה במיטבה, כמה כיף להיזכר בה. לא פלא ששתי הפוסטים האחרונים (הקודם וזה שאתם קוראים כעת) מדברים על נוסטלגיה.

ואיך שהפוסט התגלל לכיוונים קצת אחרים.. זה בגלל שאין הרבה להיזכר במה שהיה אינטרנט.
ובכל זאת, כמה דברים שנזכרתי בהם-

מנוע החיפוש (שהיה לדעתי היחיד) נטקס (Netex), היום כבר משתמש בגוגל האהוב והחזק.

פורום רדיו חיפה (מי היה מאמין!), כיום הלך הפורום (ולא השאירו אתר נוסלגי בשבילו!), אני לא נהנתי בו,
לפני כמה חודשים-שנה-שנתיים היה דיבור עליו בצ’אט, היה מעניין אך חבל מאוד שלא הייתי בו (להזכירכם, אז לא היה לי אינטרנט..), אם מישהו מכיר ארכיון לאתרים שבו שמור האתר/הפורום בבקשה הביאו.

עוד דברים..
(לאחר שתי דקות חשיבה)

ההתחברות המיוחלת לדבר שנקרא ‘אינטרנט’ (עכשיו לא ב- ” “),
לזכרוני הדיי מטעה (כי מי זוכר מרגע שיש לך את זה..), שלב ההתחברות (שוב לאינטרנט זהב..) בשלהיי שנות 2002-2003,
אז קיבלנו דיסק הדרכה עם תוכנות וכו’, היום כבר אין את זה והפסיקו להשקיע בדבר המעפן הזה..
שלא נדבר על תמיכה בלינוקס.. (גם על זה עוד נכתוב, די הרבה שורשים יוצאים מפוסט אחד לכיוונים אחרים..).

מה עוד?
כיום כפי שפרסמתי בפוסט על מצבי הרעוע בחברות השונות, אני עם אינטרנט זהב במהירות של 2 מגה עם תשתית הוט בהקבל דומה, אמור לעבור לבזק בינלאומי עם בזק, תחת אובונטו, נראה את התמיכה שלהם בלינוקס (שמעתי שמועות שדיי טובה). צריך רק להביא את הרואטר/מודם ואני מחובר לשתי החברות.
כבר נחליט.. קודם כל צריך לסדר עניינים כגון תשלום, והחלטתם הבלעדית לחייב אותנו בהתחייבות נוספת (מזל שהצטרפנו לבזק בינלאומי עם מסלול ‘תשכח מהתחייבות בחברה הקודם והמעפנה’).

את הפוסט בנושא ההוא אעדכן ואוציא פוסט נוסף/נוספים.. בהתאם למצב,
בנתיים צריך לעדכן את הבלוג בדברים וזאת למרות שרציתי להשאיר אותו עם פוסט העדכון האחרון.

מי שיודע (רובכם אני מקווה), אני גר בקריות, אם לפרט אז- קרית ביאליק. ובילדותי היפה נזכרתי בדברים מהנים שהקניון היה מצליח (והיום לצערי כבר לא ממש..).

כשאני נזכר בילדותי כמה בילינו שם, והים פשוט אין כלום..

פעם כמעט כל יום נסענו עם המשפחה ועוד משפחה לבלות במשחקיה שבקומה השלישית (שלצערי הרבה נסגרה),
אני זוכר אפילו שלקחו אותנו פעם מבית ספר למשחקיה- כנראה לא היה מוצלח אז סגרו. במקומו הגיע “בית חולים” (מקום קטן ושומם) אסותא, מי מתקרב לשם היום?
אפילו דוכן הקרפ הצרפתי ירד למטה (אני מכיר שנים את המוכרים שם). היום זה כאילו שהקומה השלישית היא רוח רפאים (למעט השמש הרבה שהיא התקווה..)

כידוע, נפתח במקום אולם הקולנוע הגדול בארץ ‘יס פלאנט’, עכשיו אני מתאר לעצמי שבעקבות יס פלאנט הזה סגרו את הקולנוע שבקומה השניה ‘רב-חן’. מה שם כבר ייבנו? זה מקום די גדול, לדעתי יותר משהמשחקיה..
ואם לדייק, בתגובה שנרשמה בפורום, לצערי נסגרו בתי קולנוע אחרים בחיפה כדוגמת- מרכז הקונגרסים, מרכז חורב וקניון חיפה, שנסגרו עקב פתיחת היס פלנט. ככול הנראה נשאר רק את הגרנד קניון בתוך חיפה, וגם את פנורמה והסינמה למינהם (אך לא נחשבים), וכעת את יס פלאנט שבלב המפרץ שבמבואות חיפה.

שייחדשו את הסופר למטה מצידי, זה יהיה ממש שינוי מרענן.

אגב, שמתם לב איך העסקים הגדולים משפיעים בכל קומה?
קומה ראשונה- סופר, קומה שניה- בית קולנוע, קומה שלישית- משחקיה (שנסגרה..),
כאילו שיש צדדים אפלים בקניות ובמיוחד בחנויות הללו..

ולסיום אומר, היום- אנחנו כמעט בכלל לא מגיעים לקניון הזה.. אין אטרקציות בכלל, כלומר יש איזו משחקיית ילדים בקומה השניה בצד של המזון המהיר אבל גובים שם כל כך יקר, במשחקיה הישנה והטובה שנעלמה אפילו ללא כסף רק להיות בפנים ולהנות מהמוסיקה (ניסו פעם הופעות כזכור) אך גם מהמוסיקה שהיתה ברקע, להיות בין המתקנים.
כמה עצוב שאין היום כמעט כלום בקניון הזה.

בגיגולי בגוגל מצאתי שהסינימול הוא שמו החדש של לב המפרץ, בבקשה מתגו אותו מחדש, אני נשאר עם השם האהוב והמוכר.

עוד עניין שיש לי עליו דעה- זוכרים את המגרש החלקה על הקרח בצמוד למשחקיה?
אותו אני מקווה שיחזירו אם באמת רוצים שהקניון יחזור לימי הזוהר וההצלחה שלו.
(אסותא כיסה גם את המתחם ההוא, מעניין מה נשאר שם אחרי הרבה שנות עיזבון)

כפי שאתם רואים, התייחסתי כאילו את תושבי האיזור..
דאו לכם כמה שהקניון היה פעיל בילדותי, היום לא תראו את כל היופי שהיה שם באותה התקופה,
אני מאוד מאוד מתגעגע לתקופה הזאת (ובכלל אם היה אפשרי לחזור לילדות או לגדול כמו פיטר פן (-: )

אגב, שלא תבינו נכון, הקניון רחוק מאיתנו ואילו קניון הקיריון קרוב בכמה דקות הליכה מהבית (עוד אכתוב פוסט עליו מתישהוא אני מקווה),
למעשה לקיריון אין אמצעי הגעה- לא תחנה מרכזית ולא רכבת, והואר הקניון המוצלח ביותר בישראל (או רק בצפון..),
ואילו קניון לב המפרץ שכן יש לו את אמצעים אלו, אף על פי זאת לא מצליח לעלות על הגל..
יש כאלה שאומרים שהוא בחור שחור ומפחיד בלילה שכן הוא נמצא די קרוב לבתי הזיקוק והמפעלים בחיפה, זה נכון (לא שאנחנו לא, אנחנו גם בטווח אבל לא יותר מידי קרובים- בטווח כבישי הכוונה, בטווח אוירי- שלא נדע כמה קרובים אנחנו, סילוק כל המפעלים מאוד היה עוזר- גם לנו, גם לקישון, גם לסביבה ואיכות הסביבה, לאקלים, ולעוד דברים, תראו כמה מפעלים עושים נזק..)

היסטוריה על הקניון תוכלו לקרוא כאן, ועל המיתוג החדש תוכלו לקרוא כאן.

ולסיום, תגובות משמחות לפריחתו של הקניון, גם אני מקווה שייפרח, כמובן.

*חלק נכבד מפוסט זה התבסס על תגובתי הארוכה לפורום חיפה והקריות בתפוז אנשים. כי אם כבר השקעתי והתאמצתי להוציא דברים מהילדות למה שלא ארחיב זאת לפוסט בבלוג.

משום-מה ע”י אינטרנט זהב (012, או איך שתקראו לחראות האלה),
סיבה טובה לעבור ספק..
יש הרבה דברים במשפט ‘ויפה שעה אחת קודם’, במקרה הזה ‘יפות הרבה שנים קודם’.

בכל מקרה אני אמור לעבור כבר לבזק בינלאומי + תשתית בזק (מישהו אמר, נזק בינלאומי? או ‘נזק הכי גרוע בבית?),
רק צריך להביא מודם (ורואטר, שאמורים לקבל בחינם אודות לקצת התחייבות).
אם כבר אז נתקעים עם בזק שהיא התשתית קו הטלפון שלנו בבית.

איזה פתיח..
בכל מקרה, רציתי להגיד, שלא לשלוח אליי מיילים בימים הקרובים, כי הם פשוט לא התקבלו.
אעדכן שיהיו התפתחויות כלשהן.

אגב, אותו המייל יהיה גם שאעבור ספקית, זה היתרון שבשירות שאני משתמש בו- slimail.com, מן שירות מנתב עם הרבה אפשרויות (למניעת זבל כמובן), השירות כמובן גם בעברית.

עדכון קל:
לפני כמה דקות ניסיתי להתקשר למוקד של 012, הופנתי ישירות למרכז המכירות (אינעל עליכם.. יודעים רק למכור אלה),
בשביל לחסוך מ 144 תשלום, התקשרתי למוקד של בזק בינלאומי ושם נתנו לי את מספר התמיכה של 012.
סיפור התמיכה של 012 הוא- רכשת מנוי, תקבל תמיכה ממספר שעולה לך כסף (כמו חיוג לחו”ל) ותחפש את המספר שלנו במקרה של תמיכה,
וזה מה שלא קורה בבזק בינלאומי למשל, שם אתה פשוט מתקשר למרכזיה הראשית (מכירות ותמיכה) ותוך כמה שניות אתה מדבר עם נציגה (מוכרח להגיד, קול נעים וחייכני, חבל שזה היה רק לצורך מסירת מספפר תמיכה), ובהקשר זה- לא תמיד בזק הם נזק בינלאומי.

עדכון נוסף (ובהחלט לא משמח):
עדכון זה הינו עדכון לפני ניתוק הכבלים (שירותי טלויזיה ותשתית אינטרנט).
המפגרים פשוט לא יודעים מה הם עושים..
עכשיו מתברר שלא רק ב- 012, אלא גם בהוט, כרטיסי האשראי לא מעודכנים,
אבל למה לעזעזל להודיע בפרק זמן של יום אחד לפני?!?
אגב, זה שהם לא מעודכנים לא אומר שהם לא חייבו, הם חייבו והם לא מיועדים לכך כלל.
אז מסתבר שהסיסמא שלי להוט כן תקפה, אכתוב אותה- ‘הוט, תמיד יש משהו לשנוא’.

יש לציין שהודעה הושארה בתא הקולי של אחד מהניידים (של אבי),
וההודעה הינה מהתאריך 29-06-08, כך שלמעשה היום לא היינו אמורים היות מחוברים,
היה טוב אם היו מפסיקים לשלם וממשיכים להנות מהשירותים.

עדכונים נוספים בהמשך.

אזכיר מייל נוסף שלי להתקשרות זמנית- shimi810 בג’ימייל. לא אתן יותר מידע.. ישנה חשיפה מוגברת לבלוג מספיידר גוגל התחמן.

וזאת קרה מבלי ששמתי לב..

ב- בלוגרול - בלוגים ישראלים
נמצא- הבלוג של שימי

עכשיו שמתי לב שהגבתי לפוסט מסויים,
זה שאני לא רענן כל-כך לא אומר שאני לא ישים לב..

חשבתי להוציא קצת מסיפור ההתחברות הארוכה שלנו (מאוד) עם הוט,
הנה לכם הסיפור.

אנחנו במסלול אנלוגי, ואנחנו משלמים מספיק יקר על החבילה כדי שנעבור למסלול דיגיטאלי,
מצד שני, מוציאים לנו כמעט את כל התוכן מחבילת הבסיס..

למה אנחנו עם הוט?
אנחנו התחברנו ל’גוונים’ (יש לי עוד את מדבקת ערוצי השידור..) בתחילת דרכה של הטלויזיה הרב ערוצית בישראל,
מאז החברה החליפה את שם המותג לשמות אחרים, עד היום- גוונים -> תבל -> תבל דיגיטל -> HOT (תמיד יש משהו לשנוא),
אז אין פלא שייתכן שנשאר איתם עוד זמן ארוך.
כמובן שהשירות שהיה פעם היה הרבה יותר טוב מהיום, פעם היו משרדים באזור שלנו, בעיר הרהיטים בקרית אתא,
היום, יפנו אותך למרכז שירות שהוא בקניון ולא פועל בכלל כמרכז שירות.. למען הסר ספק, המשרדים עדיין קיימים מאז ויש לנו לאן לפנות, המצב שתיארתי הוא הכללי כלפי אזור המרכז והאזורים האחרים.

כמובן שניסינו קצת את yes אבל לא התלהבנו והמחיר היה גבוה מידי,
זה היה בשלהיי שנות 2000.
היינו גם בתבל דיגיטל עם ממיר דיגיטלי, התלהבנו יותר ונשארנו קצת, אך אז הם היו עוד בבשלותם ולא מוכנים,
בקושי היה לוח שידורים, לא היו משחקים ושאר דברים אחרים, אבל נשארו לי שני זיכרונות מאז,
סתם אחד- ממיר מתוצרת סמסונג, והשני שאני זוכר עד היום ואני לא אשכח- יובל סגל בסרטון ההדרכה על הממיר הדיגיטלי, בערוץ 02 בממיר, משם יובל סגל בעצם התחיל את הקריירה שלו. מעניין אם אפשר יהיה להשיג את הסרטון, הוא היה משודר ללא הפסקה.

וכפי שאתם וודאי מתארים לעצמכם, היות ולא היו כמעט שירותים חזרנו לאנלוגי אחרי הצעה במחיר יותר נמוך ונוח,
כיום אנו משלמים כמעט 200 ש”ח, אפשרי כבר לעבור לדיגיטלי אך כל שקל זה נכס בשבילינו.

אגב, שאלה שתהיתי לגביה:
התקלקלו לנו כבר שנים או שלושה ממירים אנלוגיים, מאיפה הם אמורים להביא לנו עוד?
הרי כבר לא מייצרים ממירים כאלו, בטח יביאו מהזבל, או שיאלצו אותנו לעבור לדיגיטלי,
ואם כבר עסקנו באילוצי מעבר- נראה שהם בכוונה עשו את זה ושידרו איזו אות לממיר שיפסיק לתפקד,
כמה שזה נשמע מופרך לאנלוג, אבל יש להם שליטה על הממיר והם כבר איפסו לנו אותם כמה וכמה פעמים- אך ללא הועיל.

עוד היסטוריה? אין, סיפרתי יותר מידי לא?
בכל אופן, כל זה מזכרונות הילדות שלי, כן כן, כל זה קרה שהייתי קטנצ’יק, וחמוד.